הראל בע"מ - חברה לבטוח נ' שרביט ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת באירוע של תאונת דרכים בה נטען ע"י התובעת כי היה מעורב רכב נהוג בידי הנתבע מספר 1 מבוטח ע"י הנתבעת 2 .

התובעת שהיא חברת ביטוח שילמה למובטח את הפיצוי המגיע לו על פי פוליסת הביטוח, ועל פי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח , נטלה לידיה את זכות התביעה כנגד המזיק( תחלוף ) והיא תובעת את הנתבע 1 כמי שנטען כלפיו כי הוא גרם באחריותו לנזק, ואת הנתבעת 2 כמבטחת בהתאם לסעיף 68 לחוק הנ"ל .

בכתב התביעה נטען כי ביום 6/9/06 בבית הכרם בירושלים עת המבוטחת האטה את מהירות נסיעתה על מנת להוריד נוסעת צמוד למדרכה לפתע הגיח רכב נהוג בידי הנתבע מאחוריה ופגע ברכב המבוטח מאחור והדפו לעבר אבן השפה. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לרכב הנפגע הנזקים המפורטים בחוות הדעת השמאי שצורפה לכתב התביעה .

הנתבעים בכתב ההגנה שהגישו דחו את טענות התובעת וטענו מצידם כי אכן רכב הנתבע נסע מאחורי רכב מבוטח התובעת באטיות רבה וכשזה בלם , בלם גם רכב הנתבע 1 , ואולם נגע נגיעה קלה ביותר בחלק האחורי של רכב מבוטח התובעת אך לא גרם לו כל נזק .

לכתב התביעה צורפה חוות דעת השמאי מר מאיר ויצמן ף ת/3 . בת/3 מפרט מר ויצמן את הנזקים שהוא מצא ברכב מבוטחת התובעת . על פי חוות הדעת החלקים שנפגעו ותוקנו ברכב מבוטח התובעת הם כרית אורי לנוסע, לוח שעונים בתוך תא הנוסעים של הרכב, חגורות בטיחות קדמיות, סרן קדמי,גל הינע ימני מכלל, משולש קדמי מכלל, משולש ימני מכלל, חישוק קדמי ימני, מכסה נוי גדול קדמי ימני , מוט קישור ימני הגה, כרית נהג, תושבת מנוע שמאלית, מחשב כריות אויר.

כל החלקים שנפגעו וניזוקו ברכבה של מבוטחת התובעת הינם בחלק הקדמי של הרכב.

אין בחוות הדעת אפילו זכר לשריטה כל השיא בחלק האחורי .

בעדותה בפני תיארה עדת התביעה 1 את אירוע התאונה כך .

"נסעתי ברחוב הרצל בירושלים, ממש לפני הפניה לסופר בית הכרם, כדי לעצור את חברתי בבטחה, בצורה מאוד מאוד איטית עצרתי את הרכב, וקיבלתי חבטה מאחור בהפתעה גמורה . כשיצאנו הבחנתי שיש כריות אויר, כי החבטה היתה גדולה. יש צורה של ר' בסוף מקומות החניה ( מפרץ החניה ח.י.) אני הרגשתי את עצמי נזרקת. יצאנו והחלפנו פרטים והרכב ניזוק בצורה רצינית המכה היתה מאחור ."

הנוסעת שהיתה עם עדת התביעה ברכב לא זומנה להעיד.

העדה משיבה בחקירה נגדית כי הרגישה חבטה מאחור והמכה הדפה את רכבה קדימה . נשאלה "איך זה שאין לך נזק בחלק האחורי ? " וענתה " לא יודעת להסביר " אך חזרה ואמרה כי החלק האחורי של הרכב נפגע .

גם בעדותה הראשית וגם בחקירה הנגדית אמרה העדה כי היא היתה לקראת עצירה , בנסיעה איטית ביותר, כך שניתן להבין ממנה כי את המרחק שהיה בין רכבה בזמן שנפגע מאחור, ובין שפת המדרכה היא עשתה ב"עזרתו האדיבה " של רכב הנתבע 1 .

מטעם ההגנה העיד מר אבי שרביט .

עד ההגנה , מעיד כי הוא לא הבחין שעדת התביעה עוצרת, לא ראה אורות ברקס או איתות, היא היתה במהירות של 5 קמ"ש בנתיב הימני ,, ואז עצר והרכב החליק ופגע בה, והתאונה הדפה אותה קדימה, אולי זה נגרם עקב הפגיעה או הבהלה שלה ."

העד נשאל לגבי הנזק ברכבה של עדת התביעה וענה : אני לא יכול לדעת, בדרך כלל הטמבון נכנס ויוצא "

לגבי נזקיו אומר העד כי ברכבו היה נזק של פנס קדמי ופגיעה של הצבע וקצת מהמספר

העד מעריך את המרחק בין מקום הפגיעה בחלק האחורי ברכב התובעת עד לפגיעתה בחלק הקדמי ב 5 מטרים, ז"א שהרכב אחרי הפגיעה בו מאחור , עוד נסע 5 מטרים ונחבט באבן השפה .. בסיום חקירתו הנגדית מאשר העד כי הוא פגע ברכב התובעת מאחור, , ולשאלה אם הוא הדף את הרכב ל 5 מטרים השיב" אני לא יכול לדעת "

מטעם התובעת העיד גם שמאי רכב מר זאב ויצמן אשר ערך את חוות הדעת מטעם התובעת.

מר ויצמן ,הטוען כי בדק את הרכב וראה בו נזק גם בחלק הקדמי וגם בחלק האחורי . הוא בקש מהמוסך בו שהה הרכב לתיקון שיכין הצעת תיקון, וזה הכין אותה ומסר אותה לידיו. הצעת התיקון הוגשה וסומנה ת/3א,